“נמניתי עם העוצבה הראשונה של בעלות הברית שחדרה לגרמניה. הקצין היהודי הצעיר הזה מארץ ישראל היה מודע בבירור ללקח ולמשמעות ההיסטורית של המעשה. הייתי בין ראשוני היהודים בעולם כולו שנכנסו כבני חורין לגרמניה הנאצית המשוקצת, אימת עמנו ואימת המין האנושי כולו. לא אשכח לעולם את הרגע של חציית הגבול, בתוך הבוץ, הרפש והשלג”
ציטוט מתוך ספרו האוטוביוגרפי, עמ’ 77
“אילו הועמדה בפני האפשרות לשבת כטייס מצרי במטוס המיועד להפציץ את תל אביב, או לשבת בבית בתל אביב, הרי מתוך שיקולים אנוכיים לגמרי, הייתי מעדיף לטובת בריאותי לשבת בתל אביב”.
מתוך שידוריו הנודעים לפני מלחמת ששת הימים, 1967
“במרוצת חיי עסקתי בדברים רבים – הייתי מדינאי, דיפולמט, איש עסקים, פרשן, פרקליט, איש משפחה – אבל דומה שאני רואה עצמי, יותר מכל, כחייל. אני סבור כי מי שיש לו מטרה נעלה, אינו יכול להפגין התנהגות אצילית יותר מן הנכונות להילחם על המטרה הזאת, ואפילו להקריב את חייו למענה” –
ציטוט מתוך ספרו האוטוביוגרפי, עמ’ 53
“זכיתי לראות את העם היהודי מגיח מהעמקים המבעיתים של השואה וממריא בכנפיים מצולקות אל הגבהים של מדינת ישראל הריבונית בארץ-ישראל. לכן אינני יכול לראות את העצמאות הישראלית כעניין המובן מאליו. בכל שנותי בצבא, ביטחון, בפוליטיקה, בכלכלה ובנשיאות, שאבתי השראה מאמונתי בנצח ישראל ובחובה לפעול למענו. מעבר לכל עכבה אני רואה את הסיפור המופלא של ההישגים המרשימים בכל תחומי החיים. אין מקבילות לטרגדיות שנחתו על העם היהודי בימי חייו, אבל ניצחונותינו והישגינו הפליגו מעבר לחומות של כל הדורות בקודמים. לכן אפשר לחלום וראוי לחלום, אדרבא, צריך לחלום”
מתוך ספרו האוטוביוגרפי, עמ’ 543
“אכן אירוני הדבר, שהאו”ם, שהחל את חייו כברית אנטי נאצית, ימצא עצמו מקץ שלושים שנים בדרכו להפוך למרכז העולמי של האנטישמיות. היטלר היה חש בנוח בשורה של הזדמנויות שנקרו לפנינו בשנה האחרונה, אילו האזין לדיונים שנערכו בפורום הזה, ומעל לכל לדברים שנשמעו בעת הדיון על הציונות.”
בנאום התגובה על החלטת עצרת האו”ם להשוואת הציונות לגזענות, 1975
“לא אוכל שלא להדגיש שהופתעתי לשמוע את התביעה שאמנע מלבקר כאן. הבהרתי בעבר את עמדתי שאסייר ואבקר בכל מקום בארץ אליו אוזמן, בין אם מדובר בישוב יהודי או ערבי, בתחומי הקו הירוק או בשטחים, בדיוק כפי שאני נוהג להופיע בוועידות של כל המפלגות, יהודיות וערביות, מהשמאל ומהימין כאחד, ובלבד שדגל ישראל מתנוסס בהן”
ציטוט מנאום בביקור ביישוב אלקנה שבשומרון בחגיגות י”ג שנים להיווסדו
“אמנם לא איש אחד הקים את מדינת היהודים, לא מנהיג אחד ולא תנועה אחת. זו הייתה מלאכת דורות בהתיישבות, בעבודת האדמה, בהגנה, בחינוך ובתרבות, בחרושת ובבניין. מהפכה שנישאה בעמלם ובקורבנם של חלוצים שפילסו דרך לעם והיו לו למסד תקומתו. אלה שמרדו בעליבות העם ובשממת מולדתו והיו לו לגואלים. מתוכם בא בן גוריון. מצויד בעוצמתם המוסרית ובחזונם החברתי והלאומי אך נבדל בעוז מנהיגותו ובהשקפתו הרחבה החובקת אומה ועולם, בוטח בדרכו ויודע את אשר לפניו.”
מתוך נאומו בטקס לציון 100 שנים להולדתו של דוד בן גוריון
“אני מאמין בעם ישראל. אני מאמין בעתידה הגדול של מדינת ישראל. ואני מאמין מעל לכול בצור ישראל ובייעוד שחזו לנו נביאי ישראל מקדם. אין ספק בלבי שכשם שעמדנו באתגרים עצומים וחוללנו מהפכה בגורל עמנו ובעצמתו – כך נוסיף להעפיל לפסגות חדשות, לאופקים של עלייה ושלום”.
מתוך נאום השבעתו לכהונה שניה, 1988
“כל המידע החסוי מופיע בעיתונים”
על עבודת התקשורת בישראל
“מראה השלדים החיים, הכחושים, היה עכשיו מוכר לי במלוא האימה שלו, אבל ההיכרות הזו לא הפחתיה מהצמרמורת. אמרתי לכמה מהניצולים שאני קצין יהודי מארץ ישראל. כולם פרצו בבכי”.
על שחרור מחנה ברגן בלזן, מתוך ספרו האוטוביוגרפי, עמ’ 84