יעקב הרצוג

יעקב הרצוג

הרב ד"ר יעקב הרצוג היה אחיו הצעיר של חיים הרצוג.

יעקב הרצוג נולד בשנת 1921 בדבלין שבאירלנד, לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ולרעייתו שרה. הוא נקרא על שמו של הרידב"ז – הרב יעקב דוד וילובסקי, שהסמיך את אביו לרבנות.

בצעירותו הוסמך לרבנות, השלים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והיה לעורך דין. בהמשך השלים לימודי דוקטורט במשפטים באוניברסיטת אוטווה.

יעקב הרצוג ליווה את פועלו המדיני של הרב הרצוג והיה לגורם מרכזי בהוצאה לפועל של מסעותיו להצלת ילדים יהודים באירופה שלאחר השואה. בהמשך השתלב בארגון ההגנה ולאחר הקמת המדינה עבד במשרד הדתות.

לאחר מכן הצטרף למשרד החוץ והוכיח את כישרונו הדיפלומטי. יעקב התקדם במהירות לעמדות בכירות במשרד והיה לאחראי על מחלקת ארצות הברית וליועץ ראש הממשלה ושר החוץ משה שרת. לאחר חזרתו של דוד בן גוריון לראשות הממשלה, היה ליועצו המדיני בתקופת "מבצע קדש".

בשלהי שנות ה-50 מונה לציר מדיני בשגרירות ישראל בארצות הברית ובשנת 1960 מונה לשגריר ישראל בקנדה. מתקופה זו זכור ויכוח נודע שניהל כנגד ההיסטוריון הבריטי ארנולד טוינבי בראשית שנת 1961 ובו הביס אותו בעימות פומבי, שנחשב עד היום לנקודת ציון מרכזית בהיסטוריה של הדיפלומטיה הישראלית.

לאחר כהונתו כשגריר שב לישראל והשתלב מחדש בשירות החוץ. בתקופה זו ביצע לא מעט משימות מדיניות חשאיות עבור המדינה, בראשן היה לישראלי הראשון שניהל מגעים מדיניים חשאיים עם מלך ירדן חוסיין בסדרת פגישות בלונדון.

בשנת 1966 התמנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה לוי אשכול, תפקיד בו לקח חלק בדיוני קבלת ההחלטות בימי ההכרעה של מלחמת ששת הימים. הרצוג המשיך בתפקידו גם בשנותיה הראשונות של גולדה מאיר בראשות הממשלה.

בשנת 1972 הלך לעולמו בעקבות מחלה והוא בן 51. הותיר אחריו את רעייתו פנינה, שתי בנות ובן.